ניהול חברתי בשנת 2014 מצריך ניהול מערכות מורכבות ורב מימדיות

ניהול חברתי בשנת 2014  מצריך ניהול מערכות מורכבות ורב מימדיות

מלי נבו

העשייה החברתית, בין אם היא נעשית על ידי עמותות, מלכ"רים חל"צים או עסקים חברתיים על גווניה השונים מוטמעת בתוך סביבה ארגונית מורכבת, בתוך מיסוד של נורמות, סימבולים ורגולציות, ובתוך שדה כוחות דינאמי. זוהי זירת פעולה נרחבת ורב ממדית שבה מתרחשות כל העת אינטראקציות מרובות פנים-וחוץ ארגוניות, תוך-ובין מיגזריות. זירה זו נתונה כל העת לאינטרסים גוברים ולמוטיבציות שונות מצד בעלי עניין ושחקנים שונים כגון יזמים חברתיים, משרדי ממשלה וגופים ציבוריים, פעילים חברתיים, ארגוני מגזר שלישי וחברה אזרחית, עסקים חברתיים, תאגידים עסקיים, מוסדת מחקר והכשרה, חממות טכנולוגיות-חברתיות ועוד. מורכבות זו היא שמכתיבה את דרגות החופש לעשייה, את גבולות הסטאטוס-קוו ואת מרחב העשייה והבחירה לחדשנות ולצמיחה חברתית המתאפשרים ברגע נתון.

ניהול חברתי רב מימדי ועיצוב הזהות המקצועית של המנהל

בשל טבעה הרב ממדי המורכבות היא אבסטרקטית, לא מוחשית ולרוב נעלמת מהעין במהלך הפעילות והעשייה השוטפת. להבנתי, יצירת צוהר למציאות מורכבת זו הינה שלב חיוני בהתפתחותם המקצועית של מנהלים שפועלים לקידום עשייה חברתית. עצם הבחירה לעסוק בנושאים חברתיים ולקדם עשייה חברתית, הן כחלק מהליבה הארגונית והן כחלק מפרקטיקה תומכת לפעילות השוטפת, היא שמעצבת את המנהל/ת ואת הזהות המקצועית שלו/ה, אך הסגנון החברתי מחויב בגמישות מתמדת, בלמידה מתמשכת, וביכולת גוברת לזהות אילוצים והזדמנויות, את הקבוע ואת המשתנה.

מתוך כך, הרי שהצלחה של מנהלים חברתיים (כאמור, בעמותות מלכ"רים חל"צים או כל מבנה משפטי אחר) להוביל סדר יום חברתי ושינוי חברתי טמונה בראש ובראשונה בהכרת והוקרת הייחודיות המתלווה לזהות זו ולתפקיד זה. כמו גם, ביכולתם לאמץ חשיבה ניהולית מורכבת, כזו המכילה בו זמנית את רב הממדיות של רווחת האדם והמערכות סביבו, באופן המאפשר תנועה מהוויה סיסטמתית של נפרדות להוויה של חיבור וקיימות. לבסוף, טמונה ההצלחה בנכונות של מנהלים חברתיים לזנוח מודלים ניהולים ישנים אשר אינם נותנים משקל משמעותי למרכיב החברתי, ובה בעת לשנות מודלים ניהולים קיימים, לפתח ולאמץ מודלים ניהוליים חדשים והוליסטיים יותר השואבים את עיקר ערכם מתוך החיבור לתודעה חברתית משמעותית רחבה ולתפיסות עמוקות של קיימות חברתית.

יש לראות בניהול חברתי מקצוע שמצריך הכשרה ייעודית

לא זאת אף זאת, שבעידן של מורכבות ותמורות רב ממדיות אנושיות ומערכתיות, היכולת של ארגונים חברתיים לממש את יעודים, לפעול בצורה מיטיבה ולהתפתח בצורה מקיימת מותנה במידה רבה בידע ובכישורים של האנשים המנהלים אותם. לכן יש לראות בניהול חברתי מקצוע שמצריך הכשרה ייעודית מתאימה, כזו שבה המימד החברתי אינהרנטי ביסודותיה של החשיבה והפרקטיקה הניהולית. אחת הדוגמאות לכך היא אימוץ של אסטרטגיה חברתית ניהולית רב ממדית, כזו שתשתלב בתהליך קבלת ההחלטות הניהוליות ותעצב את הדרכים לפעולה. חשיבה רב ממדית בקבלת החלטות מבוססת על היכולת לנוע מפרספקטיבה צרה, חד ממדית ומנותקת לפרספקטיבה עמוקה ומחוברת יותר. באימוץ גישה זו מנהלים מזהים, מחברים ומקשרים בין אזורי החלטה שנראים נפרדים או שונים, כמו למשל: הקשר בין האדם לבין המערכות ולהיפך; האחריות הבין דורית ומימד זמן רציף בין עבר, הווה ועתיד; הפרקטל של 'הכאן ועכשיו הלוקאלי' למערכת כולה; הקשר שבין הפעילות הפנים הארגונית לסוגיות חברתיות וקהילתיות שמחוץ לארגון; הקשר שבין הפעילות הארגונית לסוגיות הקשורות לטבע ולסביבה; ולבסוף, הפעילות האנושית והארגונית בתוך המרחב האקו-סיסטמי.

חשיבה ניהולית חברתית היא בהכרח רב ממדית

חשיבה ניהולית רב ממדית זו חשוב שתשולב עם פיתוח של מיומנויות ניהול תומכות אשר ירחיבו את האפשרות לחולל שינויים חברתיים המיטיבים עם רווחת האדם ויובילו לשינוי ברמת המערכות עצמן. כמו לדוגמא קידום מדיניות חברתית, שינוי הנורמות וקידום פרקטיקה חברתית מערכתית. אחת הדוגמאות שבחרתי להרחיב עליה כאן היא היכולת של מנהלים ליצור ולקדם שיתופי פעולה משמעותיים עם מגוון גדול של שחקנים שונים בשדה הארגוני. מיומנות שתאפשר לפעול במשותף ולאורך זמן כדי להתמודד עם בעיה חברתית מסוימת או סוגיה חברתית מסוימת על ידי מספר גדול של שחקנים בשדה הארגוני כך שתתאפשר פעולה והשפעה קולקטיבית ברמת המערכת עצמה .

בהקשר הרחב יותר, מיומנות ניהולית המכוונת לפיתוח של שיתופי פעולה בין-ארגוניים ובין- מגזריים הנה בעלת ערך רב לארגון הפועל בתוך מערך של אילוצים מרובים, ומסייעת  באיתור של משאבים, מידע והזדמנויות, באפשרויות של למידה, חדשנות והתחדשות ארגונית. בנוסף מנהלים חברתיים שיודעים לקדם ערוצים מגוונים של שיתופי פעולה, ושיודעים להבנות במשותף תצורות בין ארגוניות שיתופיות (הן תצורות אד הוק והן תצורות  מתמשכות), יכולים למעשה ליצור תשתית מורכבת שתסייע להתמודד טוב יותר עם מציאות דינאמית משתנה, בעתות של תנודות קיצון כמו ניהול משברים, פעילות בחירום, התמודדות עם אסונות טבע, משברים הומניטאריים וכדומה.

חשוב לציין שפיתוח ערוצים ומנגנונים של שיתופי פעולה מגוונים תתאפשר ראשית על בסיס הבנת חשיבותם אך לא פחות מכך על בסיס היכולת ליצור אמון הדדי, להוקיר ניסיון חיובי משותף, לפתח שפה בין ארגונית ובין תרבותית משותפת, לאפשר שקיפות תהליכית, לעודד מחויבות משותפת, לאפשר שיתוף נדיב במידע, ולהבנות מנגנוני פעולה, הערכה ובקרה משותפים.
כל אלו ממחישים את המורכבות המקצועית והאיכויות המיוחדות שנדרשות ממנהלים חברתיים, ומשקפים את הצורך בחשיבה רב ממדית מורכבת לצד מיומנויות הוליסטיות אנושיות, חברתיות וסביבתיות, השזורים יחדיו בהוויה מחוברת ליצירת מציאות מיטיבה יותר.


מלי נבו היא מנהלת אקדמית של התכנית ניהול והובלת שינוי בארגונים חברתיים
, תכנית הכשרה שנתית המיועדת למנהלים/ת שעוסקים/ות בתחומים חברתיים ואשר נלמדת ביחידה ללימודי המשך של ביה"ס לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל באוניברסיטת תל-אביב.
malinevo@post.tau.ac.il