השערוריה הגדולה של העמותות הקטנות

השערוריה הגדולה של העמותות הקטנות

פנינה עומר

36,000 עמותות רשומות בישראל. זה שיגעון גדלות והוא מסוכן.
הן מגלגלות למעלה מ 80 מיליארד שקל בשנה, הן גדלות בקצב של כמעט 2,000 עמותות חדשות מדי שנה ומספקות למעלה מ 360,000 משרות. כל כך הרבה כח, כל כך הרבה כסף וכל כך מעט פיקוח על  מה שהן עושות אתו.

 בעיקר אלו הקטנות, הן הכי מסוכנות.
36,000 עמותות שקיבלו תעודת  כשרות ממדינת ישראל, לפעול ברחבי הארץ, להטיב או להרע עם אזרחיה, לגייס כספים או לשדוד את קופתם. כי ככה זה עובד. יש לך תעודה ביד ואתה משוחרר כמו לובש מדים לעשות את מה שאתה יודע הכי טוב.

אבל אף אחד במדינת ישראל לא בודק מה זה ה"הכי טוב" הזה. כי בשביל להקים עמותה בישראל אתה רק צריך לחצות את רף גיל ה 18, למצוא שותף, להמציא שם, להצהיר שאינך עובר על חוקי המדינה, לשלם את האגרה ולמלא כמה טפסים. זהו. בהליך מהיר, אם בחרת לעשות שימוש בתקנון המצוי בחוק, תוך 10 ימי עבודה, כבר תתקבל התייחסות מרשם העמותות. צא לדרך.

כעת כולם מקווים  שזה יצליח. שבחרת מטרה ראויה, שאתה נקי כפיים ובר לבב, שאתה יודע את מלאכתך, שאתה יודע התנהלות כלכלית מהי, שלא תתבלבל בדרך, שלא תעלה לך העמותה לראש. כי המדינה רק מחתימה על טפסים ומחלקת אישורים, מה שקורה בשטח, זה ג'ונגל חברתי.

לעמוד בראש עמותה זה לעלות על מדים של מלאך עם כנפיים. ולהיות מלאך זה לא תמיד מאוד אנושי . זה מה שקרה, למשל, לאורי לופולאנסקי בפרשיית הולילנד.  יד שרה הייתה ליד האלוהים. לופלאנסקי שהיה בשליחות אלוהית על פני הארץ חשב שהוא מבחין בין טוב ורע, הוא חשב שחוקי הארץ הזו קטנים עליו, הוא ידע את האמת אבל לא חלם שהיא תהפוך מרה.

זה לא קרה רק ללופוליאנסקי בפרשת הולילנד, זה קרה באותו מקום בדיוק לאברהם פיינר מעמותת "בית מלכה" ואולי גם לשמחיוף, לא ממש ברור. הם היו תמימים או מתוחכמים? מה שבטוח זה שהכסף שהם גילגלו, עשה להם רע אבל עשה להרבה אנשים אחרים טוב, כך לפחות הם חשבו, כך לפחות אנחנו מקווים.

ב- 2008 80% מהעמותות נמצאו בקשיים כספיים חמורים. שוק העמותות עדיין בתהליך שיקום. אז אם אתה בתפקיד, אתה תעשה הכל כדי שלעמותה שלך זה לא יקרה. לא בגלל שתאבד את כנפי המלאך , על אף שגם זו עלולה להוות עילה לפעולה, אלא בגלל כל הקושי והסבל הזה שאתה נחשף אליהם בתפקידך ובגלל הרצון הטוב שלך לתקן את העולם ולהשפיע עליו טוב,  בגלל כל הכוונות המלאכיות האלו.

אבל זו בעיה של מלאכי שרת. בשטח מסתובבים גם לא מעט מלאכי חבלה. בארץ פועלות מאות עמותות קטנות שנותנות שירותים לא מקצועיים שהן אינן מוסמכות להן. הן אינן עוברות על החוק, הן עמותות שקמו על פי חוק אבל אף גורם ממשלתי לא מפקח עליהן ולא נוטל אחריות על פעולותיהן בשטח. עמותות שמספקות שירות  סמי טיפולי לאלפי אנשים שאין ידם משגת לקבל טיפול פרטי ואין רגלם משגת לקבל טיפול דרך לשכות הרווחה. העמותות הללו מציעות שירות למי שאין לו גישה לגופים מורשים מקצועיים אחרים.  הן מספקות טיפולים בתחומים מקצועיים אף שאין הן מעסיקות אנשי ונשות מקצוע. הן עמותות זהירות, הן הלוא אינן מציעות טיפול. הן מציעות רק "ליווי", "ייעוץ" ותמיכה", אך בפועל מחליפות הרבה פעמים את השירותים המקצועיים. לאזרח חסר כל שמגיע לשירות, מספקת העמותה קרש הצלה. אך בהעדר אנשי מקצוע העמותה למעשה מסכנת את הפונים אליה. נכון, הכוונות טהורות, אבל המעשים מסוכנים.יש למחות על הקלות הבלתי נסבלת בה צצות עמותות המספקות שירותים. הקלות בה נענית המדינה לגחמה של כל בן 18+  לספק שירות להמונים היא מקור לכעס ולדאגה. שדה העמותות נהיה פרוץ, לא מקצועי, לא מבוקר ולא מפוקח. על התכנים אני מדברת, לא על הבירוקרטיה, על התכנים.

המדינה צריכה לתת את הדעת כיצד לאפשר חופש התאגדות ועשיה חברתית מחד ולייצר מנגנון מבקר ומפקח שמבטיח את איכות השירות מאידך. אני מציעה לרדת ממגדל השן ולסייר בשטח. יש לשמור על מעורבות ולא לאפשר לארגונים הקטנים הללו לחמוק מתחת לרדאר של הרגולטורים המקצועיים במשרדים הממשלתיים הרלוונטיים.

 כל כך הרבה עוסקים בחוק העמותות – החדש והישן –בכללי רישום עמותות,  וכל כך מעט בפעולתן.

אני מצפה מהמדינה שלא להסתפק בהגדרת המטרות ובעמידה בתקנונים אלא לקחת אחריות על 36,000 העמותות  אותם שחררה  לאוויר. לבקר ולפקח על אופי הפעילות המתבצע בעמותות השונות ועל האפקטיביות של פעולות העמותה. זה צורך כל כך בסיסי, שהעדר מנגנון כזה הוא לא פחות משערורייה  ומנגנון "אישור ניהול תקין" הוא כסות עלובה ומתוחכמת להפקרות המדינה.

עולה החשד כי הקלות הבלתי נסבלת בה מחלקת המדינה תעודות כשרות לעמותות איננה רק רשלנות, אלא מגמה מכוונת של עצימת עין שהפכה את עולם העמותות לכלב השמירה של המדינה מפני אזרחיה.

ככל שיותר אזרחים יקבלו שירותים בשטח, יהיו פחות פניות  ללשכות הרווחה, יהיו פחות מפגינים ברחובות העיר, העמותות שמחליפות את המדינה במתן שירותים מסמאות את עיני אזרחיה ופוגעות בהליך הטבעי הדמוקרטי של האזרחים לעמוד על זכויותיהם.

__________
פנינה עומר היא מזכל"ית ויצו ירושלים ומאסטרנטית בתוכנית לניהול מלכ"רים בבית הספר לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית באוניברסיטה העברית בירושלים