לעמותה שהיא מוסד ציבורי פתוחה הדלת להגשת תובענה יצוגית

לעמותה שהיא מוסד ציבורי פתוחה הדלת להגשת תובענה יצוגית

 מאת עו"ד איתן צחור*

כידוע התובענה היצוגית מיועדת בראש וראשונה ל"אדם שיש לו עילה בתביעה…המעוררת שאלות..המשותפות לכלל החברים הנמנים עם קבוצת בני אדם – בשם אותה קבוצה". בית  המשפט המחוזי בת"א (כבוד השופט כבוב) קבע ביום 18.2.2013 הלכה חדשנית (ת"צ (מחוזי ת"א) 2484-09-12 הצלחה התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת נ' דוד כהן) המדגישה את מעמדה המיוחד של עמותה שהיא מוסד ציבורי בעת הגשת תובענה יצוגית.

המחלוקת במקרה הנ"ל  נגעה לסעיף 4(א)(3) לחוק תובענות יצוגיות אשר לפיו בנוסף  לאדם שיש לו עילה ישירה רשאי להגיש תובענה יצוגית גם:

"ארגון בתביעה או בענין כאמור בסעיף 3(א), שבתחום אחת המטרות הציבוריות שבהן עוסק הארגון – בשם קבוצת בני אדם אשר אותה תביעה או אותו עניין מעוררים שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עמה, ובלבד שבית המשפט שוכנע כי, בנסיבות הענין, קיים קושי להגיש את הבקשה בידי אדם כאמור בפסקה (1)"

כלומר גם ארגון בעל מטרות ציבוריות רשאי להגיש תובענה יצוגית ובלבד שקיים "קושי" להגיש את התובענה ע"י אדם בעל עילה ישירה בתובענה.

במקרה הנדון בית המשפט המחוזי הגמיש במידה ניכרת את פרשנות המונח "קושי" לכל מצב בו עמותה בעלת מטרות ציבוריות (ואינה עמותה מלאכותית שהוקמה רק לענין זה) ואשר ענינה נוגע לעילת התביעה. עמותה כאמור תוכל להוות תחליף ראוי להגשת תובענה בהעדר תובע יצוגי בעל עילת תביעה ישירה בנושא. כלומר אין צורך לחפש "קושי אינהרנטי" לאתר תובע "ישיר" אלא יש לבחון כל ענין לפי נסיבותיו.

באשר למהות הארגון בעל "המטרות הציבוריות" אשר זכאי להגשת תובענה יצוגית, מפנה בית המשפט לפרוטוקולים של הדיונים בכנסת שם נאמר:

"אין ויכוח על כך שהיכן שמדובר בארגון אמיתי שפועל באופן סדיר, שבאמת פועל באופן ממשי. עמותת 'אדם, טבע ודין' תוכל להגיש תביעות ייצוגיות גם בלי לחפש תובע מייצג. אין ויכוח על כך. השאלה היא איך אנחנו מתגברים על החשש, איך אנחנו מאזנים את הרצון הזה כנגד החשש שכל עו"ד שרוצה להתמחות בתביעות ייצוגיות ילך ויפתח לו עמותה או שתי עמותות. אם אתם מתעקשים לא להכניס את הנושא של הרשימה אני מוכן לקבל את זה, ובלבד שנבהיר קצת יותר למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים ארגון אמיתי. אני מציע שהגדרת ארגון תהיה: תאגיד הקיים ופועל באופן סדיר וממשי לפחות שנה לקידום מטרה ציבורית, למעט מפלגה. אנחנו נפריד בין ארגון לרשות ציבורית. יהיה ארגון שעיקר פעילותו בקידום נושא התובענה הייצוגית."

פרשנות זו אומצה כיום ע"י בית המשפט המחוזי בהלכה החדשה כדלקמן:

" יש לבחון אם הארגון, כשלעצמו, ראוי שיגיש את התובענה בשם הקבוצה. כך, לא הרי ארגון שפועל מזה שנים כהרי ארגון שנוצר חודשים ספורים לפני הגשת התובענה. לא הרי ארגון שפעילותו בתחום ענפה כהרי ארגון שפעילותו מסתכמת בתביעות שלא צלחו. לא הרי ארגון שמונה מספר רב של חברים כהרי ארגון שהוא רק כסות משפטית לעורך הדין המייצג אותו. והיד נטויה להבחנות נוספות בין ארגון ראוי לבין ארגון שכל מטרתו וייעודו ניצול הוראות החוק לשם השאת רווח רגעי שנועד להעשיר את כיסו של הארגון או יחידיו. "

המסקנה איפא ברורה: מוסד ציבורי הפועל למטרות ציבוריות מובהקות הרלבנטיות לתובענה, יהיה רשאי להגיש תובענה יצוגית בשם כלל הנפגעים. כדי לקיים את התובענה היצוגית על העמותה לעמוד בשלושה תנאים: ראשית קיומה לכאורה של עילת תביעה; שנית: קיום קושי סביר לאתר תובע שיש לו אישית עילה ישירה בנושא התביעה. את הבטוי "קושי" יש לפרש כמאמץ סביר בנסיבות אותו ענין. לדוגמא משלוח מכתב למספר תובעים פוטנציאלים הנענה בשלילה עשוי לשקף מלוי תנאי זה. שלישית: אותו מוסד נחשב ל"ראוי" –   כלומר גוף רלבנטי המקיים "מטרות ציבוריות" להבדיל מגוף קיקיוני שמטרתו האמתית זרה לציבור.

* יו"ר ועדת העמותות בלשכת עורכי הדין, משרד עורכי דין איתן צחור ושות'