השתלטות עוינת על עמותות באמצעות הועד המנהל / עו"ד איתן צחור

השתלטות עוינת על עמותות באמצעות הועד המנהל / עו"ד איתן צחור
השתלטות על עמותות באמצעות החלפת חברי ועד מנהל ומינוי מנכ"ל מטעמם, נעשית פעמים רבות בהתאם לכללי הניהול התקין, ואינה זוכה להד תקשורתי או ציבורי. זאת בעיקר מפאת חוסר ענין בשל העדר האפשרות למשיכת רווח אישי מהשתלטות. אולם, במקרים של ארגונים בעלי נכסים רבים, התועלת האישית עשויה למצוא את בטויה בדרכים עקיפות. ההשלכות לארגון, לקוחותיו ותורמיו עשוי להיות משמעותי, הן מבחינה חומרית והן באופן של  שינוי הפעילות.

כפרקליט העוסק לא אחת בעמותות, ניתן להצביע על הקושי להשיב לשאלה אם קיימת סתירה בין הגנה על העמותה מפני השתלטות מצד חברים חדשים המנסים להצטרף לעמותה ו"לכבוש" את הועד המנהל ולמנות מנכ"ל מטעמם, לבין מניעת השתלטות הועד המנהל ואף מנכ"ל עמותה המבקשים להנציח את שליטתם בעמותה ואף לקבוע את זהות חברי העמותה ולסלק את אלה שאינם תומכים בהם או בשכרם. לשם חידוד מצב זה בפנינו שני מקרים, שלכאורה סותרים את זה, אך בפועל מצביעים על כך ש מלמדות שהוראות החוק מאפשרות לפתור מאבקים פנימיים במסגרת  מוסדות העמותה.

במקרה הראשון מדובר בעמותת "לשכת המסחר הדו לאומית ישראל בולגריה". עמותה זו מטרתה להנגיש את מערכת היחסים הכלכליים בין ישראל לבולגריה. אולם בשל סכסוכים אישיים בין ראשי הועד המנהל, העמותה לא פעלה במשך 5 שנים עד אשר יו"ר העמותה פרש ויצא לחו"ל. אך בטרם פרישתו, וכדי למנוע מיריביו לשקם את העמותה בעצמם, התיר לעו"ד פרטי,  שאינו חבר כלל בעמותה, לגייס עשרות חברים חדשים לעמותה ולזמן אסיפה כללית, בה הם יבחרו ועד מנהל חדש ולמעשה יפטרו את חברי הועד הקיים בטענה שהועד לא פעל כראוי. טענת  הועד הקיים היתה שאכן בשנים האחרונות העמותה לא פעלה כראוי, אך הפתרון אינו בהשתלטות חברים חיצוניים על העמותה הקיימת, אלא יש לאפשר לחברי  הועד שנותרו לאחר פרישתו של היו"ר המכהן, לשקם את העמותה בכוחות עצמם.  העו"ד אף זימן אסיפה כללית בשם היו"ר הפורש מהעמותה ויחד עם חברה נוספת ערך "זימון לאסיפה הכללית", אליה זומנו כל "החברים החדשים" וחלק מהוותיקים, ובה התכוון להעמיד להצבעה את בחירת הועד המנהל החדש לעמותה.  נסיון החברים הוותיקים והוועד המנהל המכהן לעכב את כינוס האסיפה הכללית נכשל ולפיכך נאלצו חברי הועד הקיים לפנות  לבית המשפט המחוזי בבקשה לצו מניעה כנגד העו"ד שזימן את כינוס האסיפה הכללית על מנת שיימנע מקבלת חברים חדשים  ומנוי ועד מנהל חדש ויימנע מהשתלטות עוינת על  העמותה באמצעות ועד מנהל חדש. בבית המשפט שיטח עורך הדין המייצג את החברים החדשים את הרקע העגום לפעילות העמותה בשנים האחרונות, והצורך בשיקומה באמצעות קבלת חברים חדשים והחלפת הועד המנהל באמצעותם. עמדת  הועד המנהל הקיים היתה שאף אם העמותה פעלה באופן לקוי אין זה מסמכותו של אותו עורך דין אף אם מונה ע"י יו"ר העמותה שפרש, לקבל באופן מאסיבי עשרות חברים חדשים ולהשתלט על העמותה ונכסיה בדרך זו. בית המשפט קיבל את עמדת הועד המנהל המכהן ומנע את ההשתלטות העוינת על העמותה. הדרך לקבלת חברים חדשים חייבת לעבור דרך הועד המנהל הקיים ובמיתווה החוקי הקיים לכינוס אסיפה כללית. בית המשפט רמז כי מן הראוי שכל חבר שיבקש להצטרף ראוי לבחון את בקשתו באופן יסודי, אך בשום מקרה אין זכות לאותו עורך דין פרטי לכנס בנסיבות אלה אסיפה כללית ולזמן עשרות חברים חדשים, ואין הוא רשאי לקבוע את זהות חברי הועד המנהל ולפטר אגב כך את חברי הועד הקיים. הדיון הסתיים בהסכמה בה יבוטלו כל ההליכים בהם נקט עורך הדין בשם היו"ר החדש ( המ' 44427-1211  בפני כב' השופטת שושנה אלמגור מיום 29.12.11 ).

במקרה השני, מדובר בעמותת המועצה לשימור אתרי מורשת ישראל המנהלת אתרי מורשת מהעת החדשה בכל רחבי הארץ (במושבה כנרת, במחנה עתלית, בגבעת הקיבוצים ועוד). העמותה מתוקצבת היטב מתקציב ממשלתי ומדמי כניסה לאתרים. העמותה כוללת מאות חברים, וביניהם נכללו גם יוצאי תנועת הנוער העובד, כ-66 חברים, אשר רובם ככולם הדריכו באחד האתרים ואף התגוררו בו (בגבעת הקיבוצים). במשך שנים אחדות היו יוצאי הנוער העובד אהודים ומקובלים על הנהגת העמותה, אולם לאחר שנים אחדות בהן לא נערכה כל הצבעה הוחלט על כינוס אסיפה כללית. בבוא העת לכינוס האסיפה הכללית התעורר חששו של מנכ"ל העמותה ושל חברי הועד מאופי הצבעתם של יוצאי הנוער העובד ולשם שימור מעמדו ושכרו ומעמד חברי הועד החלו לפעול לסילוקם מחברותם בעמותה.  הדרך לסילוק אותם 66 חברים היתה באמצעות טענה שמרבית חברי הנוער העובד והלומד לשעבר לא שילמו דמי חבר, ולפיכך "פקעה" חברותם בעמותה מאליה. בפועל  סירב מנכ"ל העמותה לקבל מידיהם של אותם חברים את דמי החבר, בטענה שאין הוא מקבל תשלומים מקופת קיבוץ (ככל ששולם בשיק עבור חברי הקיבוץ) ואין הוא מקבל תשלומים במזומן ואף לא כרטיסי אשראי שאינם של החבר באופן אישי. כמו כן ניטען על ידו שכרטיסי החבר בעמותה שהונפקו בשעתו לאותם חברים, בטלים ומבוטלים שכן הונפקו בטעות. לפיכך לא איפשר המנכ"ל למרבית חברי העמותה יוצאי הנוער העובד לבחור ולהבחר למוסדות העמותה, ואף ביקש להציב סדרנים קשוחים בכניסה לאולם האסיפה הכללית. יתרה מזו, נקבעה ישיבת אסיפה כללית בה אמור היה להתקבל שינוי לתקנון, אשר לפיו יקובצו כל "הצעירים" כ"חטיבה צעירה" בעלת קול אחד בלבד באסיפה הכללית. המנכ"ל אף סירב להציג בפני חברי הנוער העובד לשעבר את פנקס החברים, בטענה שיש בכך משום חשיפת פרטיות. כל נסיונות הגישור והפשרה בין המנכ"ל ויוצאי הנוער העובד שם הוצע למנכ"ל להתיר את כניסתם של לפחות מרבית החברים הנ"ל – עלו בתוהו. לזרוז הפעולה קבע המנכ"ל עם הועד המנהל ישיבה דחופה של האסיפה הכללית בה אמור היה להתקבל התקנון החדש. בהעדר מוצא אחר, הוגשה בקשה לצו מניעה לבית המשפט המחוזי בת"א, אשר בצו ביניים  אסר על סילוקם של חברי הנוער העובד לשעבר.  בדיון המשפטי שנערך לגופו של ענין, טענו חברי העמותה כי הוצאת חברים מהעמותה בדרך זו הינה בלתי חוקית בעליל, ואי תשלום דמי חבר אינה עילה ל"פקיעת  חברות" ובפרט כשאין לכך  כל סימוכין בתקנון. שכן, לצורך סילוק חבר יש להעניק לו תחילה "זכות השימוע" ואפשרות לתקן את הפגם ככל שהיה. כמו כן ניטען כי אי  הצגת פנקס החברים לחבר עמותה – מהווה עבירה פלילית. בית המשפט קיבל את עמדתם של חברי העמותה יוצאי הנוער העובד לשעבר, וקבע כי אף אם לא שולמו דמי חבר מכל סיבה שהיא אין לסלקם מהעמותה. בהמלצת בית המשפט הוסכם  שיש לאפשר לכל אותם חברים לשלם את דמי החבר, במידה ואכן לא שילמו זאת, ולהכלילם כחברים מן המנין בעמותה. בדרך זו נמנעה השתלטות המנכ"ל וחברי הועד על האסיפה הכללית ולמעשה על העמותה כולה ועל נכסיה. (המ' 3802-03-10 בפני כבוד השופט גינת מיום 2.1.2012).

לסיכום, השתלטות עוינת על עמותה עלולה להתרחש מכל כיוון אפשרי. החל בצרוף חברים חדשים המפתיעים את האסיפה הכללית והועד המנהל המכהן, ועד לנסיון סילוק חברים קיימים ע"י ועד מנהל מכהן ומנכ"ל עמותה. גם נסיון מצד רשם העמותות עצמו למנות את חברי העמותה וחברי  הועד המנהל כשלה בהליך משפטי שנדון בבית המשפט המחוזי בירושלים (פסק דין עמותת ישיבת השרון נ רשם העמותות) כל אלה נוגדים את החוק, ובית המשפט ימנע זאת כאשר העקרון המנחה הוא קיום המבחן הדמוקרטי בעמותה ומניעת כל השתלטות עוינת מצד גורם כלשהו במסגרת העמותה.

עו"ד איתן צחור הוא יו"ר ועדת העמותות בלשכת עו"ד ויועץ משפטי לעמותות גג.
גירסה ראשונה של המאמר פורסמה  במסר לעניין, כתב עת של העמותות למען הזקן ומרכזי היום לקשיש בישראל, גיליון 48 מרס, 2012