5 הצעות לפעילויות לגיוס משאבים שכל חבר ועד ישמח לבצע

5 הצעות לפעילויות לגיוס משאבים שכל חבר ועד ישמח לבצע

רונית לוי-זילברשטיין*

בתקופה זו מתכנסים הועדים המנהלים של העמותות בארץ לאישור הדוחות הכספיים (מכיוון שעד חודש מאי ניתן לקבל ניהול תקין).

אך, מה עושה הועד שלכם מעבר לאישור הפורמאלי?

נושא רגיש? ברור! השבוע עוררתי דיון מקצועי בפורומים שונים כששאלתי קולגות מהעולם ומהארץ לדוגמאות של חסמים "מנטאליים" בהם נתקלו בנסיונם לרתום את הועד המנהל לתהליכי גיוס המשאבים של הארגון[1]. כנראה שהשאלה מאוד רלוונטית כי היא עוררה המון תגובות. והנה כמה "חסמים לדוגמא":

  • חברי ועד הטוענים שאין להם את הכישורים של גייסי כספים או אנשי מכירות.
  • "פחד מכשלון" – חברי ועד "נעולים" בתפיסה שהפניה שלהם לתורם תענה בשלילה, ובכלל תפיסות ערכיות שליליות לגבי גיוס כספים, כגון "שנור" או "צדקה".
  • חברי ועד שאינם תופסים מימד זה כחלק מאחריותיו של הועד.
  • חברי ועד הטוענים שנבחרו לועד בשל כישוריהם ונסיונם ושאין להם נגישות כלל למשאבים או לרשתות חברתיות רלוונטיות.

אז חשבנו ו… הנה 4 רעיונות לרתימת הועד לתהליך גיוס המשאבים לארגון – ללא גיוס כספים:

1. מי יושב בועד? האם הועד מייצג רשת חברתית רחבה עם נגישות למידע ולמשאבים מגוונים ורחבים (ממשלתיים, מוניציפאליים, קרנות פילנטרופיות, עסקים מקומיים וכד')? 

הפתרון – הוספת/החלפת נציגים ויצירת גיוון מחשבתי וחברתי.

למה? על מנת לעודד מחשבה יצירתית ורב-מימדית והמנעות ממגמות של more of the same. ובנוסף, להרחיב את הרשתות החברתיות של הארגון ובכך את הנגישות לתשומות.

2. האם קיימת תוכנית אסטרטגית לגיוס כספים?

הפתרון – חשיבה משותפת ושיתוף הועד בתהליך גיבוש התוכנית יכולה להוביל ליצירתיות, חדשנות ולרתום אותם לחלק או לכלל התהליך. השיתוף יכול להתבטא מהקמת ועדת משנה לתכנון אסטרטגי ועד בקשה מחבר ועד "רק" לקרוא, להעיר ולהאיר.

למה? להערכתנו, ככל שחבר ועד יהיה מעורב יותר ויהיה חלק מהכתיבה, כך המחוייבות שלו ליישום תגדל.

3. האם יש מנגנון מוגדר לקשר מול תורמים מצד הועד?

הפתרון – מנו שני חברי ועד שתפקידם לשמר את הקשר עם תורמים. גבשו מדיניות בנושא "איך מודים למי" ובאיזו תדירות; שיחה טלפונית, דוא"ל ועד כתיבת מכתב אישי.

למה? לדעתנו, יהיה קל יותר לרתום את חברי הועד לתחזק "הצלחות". אמירת תודה ו"תחזוק" אקטיבי של הקשר מגדיל את הסיכוי ליציבות בקשר ולמימון ארוך טווח, מחד, וממצב גם את חברי הועד כבעלי האינטרסים של העמותה, מאידך.  כאן צריכה להינקט זהירות מסויימת – תרומות משמעותיות הן לעיתים גם אישיות ואין לפגוע בקשר עם התורם אם הוא מצפה להיות בקשר עם אישיות מסויימת או בדרג מסויים.

4. האם יש מנגנון ייצוג לועד מול תורמים בביקור?

הפתרון – "רק ליווי" – בקשו מהועד לאשר החלטה המחייבת כי במידה ומתוכנן סיור בעמותה ו/או פעילויותיה, ביקור, ישיבה או פגישה עם תורמים פוטנציאליים יתלווה אליכם נציג מהועד המנהל. השתדלו להציג את התאריכים מראש וגם לוודא שהועד ממנה "תגבורת" במידה וחבר מודיע ברגע האחרון שלא יגיע.

למה? להערכתנו, ככל שחבר הועד שותף באירוח היא/הוא יתוודעו לתהליך גיוס המשאבים וכל מה שכרוך, יראו שהמפלצת לא כזו מפחידה ו(בתקווה) ירתמו בקלות יותר לתהליכים.

המלצתנו – התחילו בקטן ופשוט. בחרו נקודה אחת ליישום השנה.

למידע נוסף לגבי תפקידי הועד המנהל ניתן להיעזר בפרסומי המרכז למנהיגות מתנדבת על-שם פני וסטיב ויינברג.

מהם חסמים שאתם נתקלתם בהם מצד ועד המנהל? כיצד אתם נעזרים בועד שלכם לחיזוק הקיימות הארגונית?

שתפו אותנו ב – www.layleadership.org.il

*רונית לוי היא המנהלת המקצועית הנכנסת של המרכז למנהיגות מתנדבת על-שם פני וסטיב ויינברג, המכון למנהיגות וממשל (אלכא) ronitl@jdc.org.il


[1]  גיוס משאבים כולל תרומות, אבל גם יצירת מקורות הכנסה עצמיים וכסף ממשלתי ומוניציפאלי.