המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי: כנס בר המצווה לציון תרומותו של פרופ' בני גדרון עם פרישתו מאונ' בן-גוריון

המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי: כנס בר המצווה לציון תרומותו של פרופ' בני גדרון עם פרישתו מאונ' בן-גוריון

כנס האביב השנתי ה-13 – אתגרים במחקר והכשרה במגזר השלישי, המרכז חוגג בר מצווה ונפרד מפרופ' גדרון בכנס בקמפוס האוניברסיטה. 

בשלוש עשרה השנים מהקמת המרכז חל מפנה בהתייחסות לתופעה אותה אנו מכנים בשם "מגזר שלישי" לא היה מוכר כלל בישראל. השנים האחרונות הביאו עימן הכרה גוברת בחשיבותו של המגזר השלישי במערכת הספקת השירותים, בהשפעתו על תהליכי קביעת מדיניות, על מקומו בפיתוח קהילות ויצירת הון חברתי, ועוד. יחד עם זאת, גברה גם ההכרה בבעיות המשילות והאחריותיות של המגזר, במורכבות של יחסיו עם ארגונים עסקיים והעמימות האתית שבתופעת האחריות החברתית של עסקים, ונשמעה ביקורת באשר לתפקידו בהתפרקות מדינת הרווחה. בשנים אלה פרסם המרכז מחקרים ונתונים רבים אודות היבטים שונים של המגזר השלישי, החל בהתנדבות, דרך משילות וגיוס משאבים, וכלה בשכר ותמיכות ממשלתיות. ככל שאנו למדים עוד על המגזר השלישי והחברה האזרחית, אנו מגלים עד כמה אלו תופעות מורכבות, שיש להן ממשקים רבים עם שני המגזרים האחרים ועם קהילות, ושהגבולות ביניהם לבין המגזרים האחרים הם עמומים ונזילים. לכל זה ישנן השלכות רבות למחקר, לתיאוריות שלאורן אנו בוחנים את ארגוני המגזר השלישי והחברה האזרחית, ולמושגים שבהם אנו משתמשים לניתוחן. כך למשל עולים מושגים חדשים כ'ארגונים היברידיים', 'השקעה חברתית', או 'החזר חברתי על השקעה', שמחייבים אותנו להטיל ספק במושגים שבהם השתמשנו עד כה, ולהגדיר מחדש את מושאי המחקר שלנו, את כלי המחקר ואת המסורות התיאורטיות שעליהן אנו נשענים בניתוחם.

יש לכך גם השלכות לא מבוטלות על ההוראה בתחום המגזר השלישי ובפרט על הכשרתם של מנהלים ומנהיגים לארגונים אלו. האם החדירה של מודלים עסקיים אל תוך העולם החברתי מחייבת אותנו להגדיר מחדש את האוריינטציה הערכית שלאורה אנו מכשירים מנהלי ארגוני מגזר שלישי? כיצד ישפיעו תהליכים של הפרטה ותרבות החוזים על תכני תכנית הלימודים? האם יש ללמד סטודנטים לניהול ארגונים ללא-כוונת-רווח כיצד לנהל עסקים קטנים? האם יש ללמדם תקצוב ציבורי?
שאלות אלו עמדו במרכז השיח בכנס השנתי של המרכז, שהתקיים בקמפוס האוניברסיטה בבאר שבע, ביום שלישי, 16 במרץ 2010. הכנס, הוא כנס בר המצווה של המרכז, עמד בסימן פרישתו של פרופ' בני גדרון, מייסד המרכז ומנהלו ב-13 השנים הראשונות, מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הגענו למסקנה שזו הזדמנות מצויינת להסתכל הן לאחור אל 13 השנים שחלפו, והן לפנים, אל השנים הבאות. אנו מבקשים לבחון את עבודתנו עד כה לאור האתגרים החדשים שעולים בהקשר של המגזר השלישי והחברה האזרחית, להפיק לקחים ולהתוות נתיב חדש בכל האמור למחקר אודות המגזר השלישי ולהכשרה של מנהיגותו במסגרת התכנית לניהול ארגונים ללא-כוונת-רווח בביה"ס ע"ש גילפורד גלייזר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

בכנס היו שלושה מושבי מליאה. הראשון עסק בשינויים שחלים לאחרונה בסביבת הפעולה של ארגוני המגזר השלישי, ובהשלכותיהם למחקר. פרופ' הלמוט אנהייר, מנהל המרכז להשקעה חברתית באוניברסיטת היידלברג ודיקן ביה"ס הרטי לממשל בברלין בחן בכנס את ההופעה של המושג החדש – 'השקעה חברתית' – ומה משמעותו למחקר אודות פילנתרופיה, קרנות, הערכת תכניות ועוד. פרופ' מרגרט האריס מאוניברסיטת אשטון בחנה את ההשלכות של טשטוש הגבולות הגובר בין המגזר השלישי למגזר העסקי על המחקר אודות המגזר השלישי. ולבסוף, פרופ' יוסי קטן מאוניברסיטת תל-אביב נשא דברים על תהליכי ההפרטה המואצים של שירותים חברתיים בשנים האחרונות ואת תרבות החוזים שצמחה עקב כך, וכיצד זה משפיע על סדר היום המחקרי של חוקרי המגזר השלישי.

במושב המליאה השני נשאו דברים מנכ"ל שיתופים לקידום החברה האזרחית, שלמה דושי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, שעמד מאחורי פיתוח מהלך השולחנות העגולים, מר רענן דינור, וגב' רותי סיני, עיתונאית מוערכת העוסקת מזה מספר רב של שנים בענייני חברה. על בסיס היכרותם המעמיקה את השטח, כל אחד ואחת בתחמו או תחומה, הם ציינו מהם האתגרים העומדים בפני המגזר השלישי בעשור הבא, ומה הם תפקידיהם של המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי והתכנית לניהול אלכ”ר לנוכח אתגרים אלה.

במושב השלישי הציג פרופ' בני גדרון מסמך שהוא שוקד על כתיבתו בימים אלה ובו הוא מאפיין את ה'ליבה' של המגזר השלישי, ובוחן מה אומרים מאפייניו הייחודיים של המגזר שלישי להכשרה של מנהלים ומנהיגים לארגונים ללא-כוונת-רווח.

מצ"ב תמונות מהכנס.