היעדר מדידה והימנעות משיתוף פעולה במגזר השלישי גורם לבזבוז משאבים

היעדר מדידה והימנעות משיתוף פעולה במגזר השלישי גורם לבזבוז משאבים
ד"ר נעמה מירן וגליה גרנות, מנהלות פרויקטים בקרן רוטשילד קיסריה

בישראל פועלים היום במקביל עשרות ואולי מאות עמותות, גופים פילנתרופיים וגופים ציבוריים לקידום מגוון של סוגיות חברתיות שנועדו לצמצם טווח רחב של פערים ללא כל תיאום או תהליכי מדידה של אפקטיביות הפעילות.  אחת הבעיות הגדולות של המגזר החברתי הינה שארגונים רבים מתמודדים עם אתגרים דומים ומטפלים באוכלוסיות דומות, אך עושים זאת לרוב ללא שיתוף פעולה ביניהם ולעיתים אף מתחרים זה בזה. כך למעשה נפגעת האפקטיביות של העשייה.

לנוכח האתגרים הרבים העומדים לפתחו של המגזר החברתי מבית ומחוץ חשוב לתת את הדעת  לשני פקטורים חשובים: מדידה ושיתופי פעולה כמנוף להגברת האפקטיביות בשדה החברתי.  תהליכי מדידה והערכה מסייעים לחדד מטרות ולהבין לעומק מה רוצים להשיג וכיצד נדע אם אכן הצלחנו. הם מסייע לארגון להתמקצע ולהבין כיצד מנוצלים המשאבים שמוקצים וכך לאמוד את התשואה של ההשקעה החברתית.

ממחקר חדש שבוצע על ידי קבוצת חוקרים ברשות ד"ר טלי פרוינד וד"ר ענת קדם מהמרכז לטכנולוגיה חינוכית וממצאיו יוצגו בכנס 'שימושים ושותפויות: מדידה והערכה כמנוף להגברת האפקטיביות בשדה חברתי' שייערך ב 8 בינואר, עולה כי  כיום מרבית תהליכי המדידה בעמותות וארגונים מתקיימים במנותק מתהליכי מדידה בארגונים אחרים. מצב זה מונע איגום משאבים לצרכי מדידה ובמקביל פוגע ביכולת לקיים למידה בין ארגונית ולראות תמונה רחבה ומערכתית יותר.

קרן רוטשילד קיסריה מעודדת שיתופי פעולה בין עמותות ומקפידה למדוד את אפקטיביות התרומה שלהן ע"י מדידה משותפת שהינה למעשה מדידה הנערכת בשיתוף פעולה בקרב מספר ארגונים העוסקים בתחום חברתי מוגדר ופועלים להשגת מטרות דומות או משותפות. תהליך של למידה משותפת כולל הגדרה משותפת של מטרות ומדדים, בנייה משותפת של תהליך מדידה והסכמה על אופן הניתוח וההצגה של הנתונים, תהליכי שיתוף בתוצרי המדידה ולבסוף תהליכי למידה משותפים המבוססים על תוצרי המדידה.

באופן כזה מסייעת המדידה המשותפת לחיזוקו והתפתחותו של כל ארגון ושיפור האפקטיביות של הטיפול בסוגיה הרחבה וזאת ע"י קידום תהליכי מדידה וקידום שיתוף פעולה בין ארגונים העוסקים בסוגיות דומות שהם כאמור שנים מהאתגרים המרכזיים של השדה החברתי.

 

דוגמא טובה לכך היא "אקדמיה לחיים" מיסודה של קרן רוטשילד קיסריה בשיתוף עמותות "בת עמי", "מעשה" ו"מפעלות חינוך וחברה" , מיזם משותף של כמה גורמים מקצועיים שמציג בעצם מודל חדש. תוצר של מדידה הנערכת בשיתוף פעולה בקרב מספר ארגונים העוסקים בתחום חברתי מוגדר ופועלים להשגת מטרות דומות או משותפות ביחד. זו תכנית ארוכת טווח המיועדת לצעירים מאוכלוסיות מוחלשות שאינם מתגייסים לצה"ל צעירות בסיכון, חרדים, ערבים ,דרוזים, בדואים, מוסלמים ונוצרים. במיזם פועלים במשותף מספר ארגונים חברתיים, שחברו יחד לפעילות מתואמת והשגת מטרות משותפות.

'אקדמיה לחיים' מציעה מסלול תמיכה הוליסטי וארוך טווח, שבמהלכו נערכים המשתתפים לקראת  הלימודים האקדמיים, במסגרת שנת הכנה לאקדמיה. בהמשך, זוכים המשתתפים לסיוע וליווי אקדמי כלכלי ואישי במהלך התואר. מעטפת המיזם היא פרי שיתוף פעולה של ארגוני מגזר שלישי. למיזם מערכת מדידה משותפת המעריכה את הצלחת המיזם  על פי מדדים משותפים, כאשר לכל אוכלוסיית יעד הוגדרו יעדים שונים.

המיזם פועל ליצירת שותפות תלת מגזרית עם משרדי ממשלה וכן ליצירת שינוי משמעותי בקרב אוכלוסיות היעד, תוך הגדרת שיעור 'המסה הקריטית' בעבור כל אוכלוסייה. אקדמיה לחיים פועלת לאיגום משאבים, שותפות בידע, בתשתיות ובמשאבים.

והתוצאות מדברות בעד עצמן – מתהליך המדידה המשותף עולה כי ממוצע שיעור הפונים לאקדמיה או למכינה לאחר שנת "אקדמיה לחיים" גבוה משמעותית כמעט פי 4 (69% לעומת  18% בקבוצה של צעירים שלא השתתפו במיזם (קבוצת השוואה). וכי בוגרי התכנית מתחילים את שנת הלימודים במצב מסוגלות דומה ואף משופר ממדגם סטודנטים ארצי, למרות היותם מרקע חברתי כלכלי נמוך מהממוצע.