לרגל האירוע השנתי, של מילוי הטפסים לבקשת תמיכה מוועדת עזבונות אספנו את כל החומרים (הלא רבים) שמצאנו העוסקים בהתמודדות עם ועדת עזבונות, ובמקביל לא התעצלנו והוספנו בקשה (תחינה למעשה), שבשנה הבאה תגיע השקיפות גם לוועדת עזבונות.
אך בינתיים, להלן מספר חומרים אשר עשויים לסייע לכם ולו במקצת. פוסט זה לא היה מתאפשר ללא עזרתו הגדולה מאוד של איציק פלטק, אשר שנה אחר שנה ללא לאות ממשיך ומנסה להבין ולשפר את תהליכי הגשת הבקשה/קבלת כספי העזבונות עבור לקוחותיו.
להלן הטיפים שלו להגשת בקשה לוועדה:
———————————————————————————————- להדפיס ולשמור
• רצוי לא להגיש לאחד הנושאים שמוצגים במודעה אלא רק מגופים שאלה מהותם! (בניגוד לכתוב, אלה לא הנושאים העיקריים אלא רק 6.5 מליון לחלוקה מתוך כ- 100 מליון)
• דאגו לכתוב מטרות ושם הפרוייקט בקצרה ולהשתמש במילים כמו נוער בסיכון, פריפריה, אזורי קו עימות, נשים וילדים בסיכון, עניים, מצוקה, עולים, השמה ועוד.
• היזהרו מכפל תמיכות. לא להגיש בשום אופן נושא שיש לכם תמיכה ממשרד ממשלתי.
• בקשו מענק בין 50,000 ל- 100,000 ש"ח.
• עברו 3 פעמים על רשימת המסמכים (רוב העמותות נפסלות בגלל סיבות טכניות)
• אין בטופס מקום לציין עזבון מיועד. תוסיפו בכתב יד ליד סכום הבקשה או בתאור הפרוייקט.
• לאחר שקיבלתם מענק מהוועדה, הדו"ח הסופי על הכסף שהוצא חשוב מאוד. בקשו טופס לדיווח סופי מהמשרד הממשלתי ושלחו עותק ממנו לוועדת עזבונות.
• התרחקו ממשרדים שהרוב מגישים כמו משרד החינוך ומשרד הרווחה.
• חברי ההנהלה של וועדת עזבונות: יו"ר הועדה, השופט נתן עמית, עפרה פרידמן, חיים דייטשמן, דורון אלמוג, דוד סגל, נחמה מרדכי, נורית שניט, נדואה ערער. זה מידע חשוב ומעניין. אלה קובעים אם תקבלו מענק וכמה.
• הגישו לוועדה גם אם קיבלתם מענק ב-3 השנים האחרונות.
• לפניה לציוד ושיפוץ יש לצרף הצעת מחיר.
• הגישו ערעור על פסילה או סכום נמוך שהתקבל מהוועדה. אין מה להפסיד לרב.
• מלאו את הטופס בקצרה. אל תכתבו יותר מ-5 שורות בכל נושא. הוועדה מקציבה לכל עמותה זמן קצר מאוד לעיון בחומר.
• אל תצרפו חומר על העמותה בנוסף לטופס!
• ההמלצה של המשרד הממשלתי לא מחייבת את הוועדה וכמעט שאין לה משקל!
וסיכום: אל תוותרו לוועדה ואל תרפו מהגשה אליה. גם אם נפסלתם בשנה אחת הגישו שוב ושוב עד שתקבלו מענק. לצערי, הוועדה לא מתנהלת בצורה מקצועית ואין להם מנגנון וכלים לבחון לעומק את הבקשות שנשלחות
איציק פלטק, גיוס משאבים
קישורים שימושיים
:
(א) רשימת משרדי הממשלה ודרכי יצירת הקשר עימם – טבלה עם טלפונים ומיילים
(ב) הסברים והבהרות להגשת בקשה לוועדת עזבונות – שנת 2011
של יוסף שפר, מנהל וועדת העיזבונות. מתוך יום עיון שנערך ע"י מנהיגות אזרחית
(ג) טופס הבקשה לשנת 2011
(ד) טפסים, הנחיות והסברים – אתר וועדת עזבונות
מי קיבל הקצבות בשנים שעברו וכמה:
החלטות הועדה לשנת 2009
החלטות הועדה לשנת 2008
מאמר של איציק פלטק:
מה עומד מאחורי קרן העיזבונות של המדינה
ביורוקרטיה מסובכת, פרוטקציות וסחבת – אלו הן רק חלק מהסיבות לכך שעמותות מעטות בלבד פונות לקרן העיזבונות של המדינה (או בשמה הרשמי, "הוועדה הציבורית לקביעת ייעודם של עיזבונות לטובת המדינה"). כמו במוסדות ישראליים אחרים, גם ועדת העיזבונות היא גוף מסורבל המתנהל ללא שקיפות מספקת ובסופו של דבר מקשה על הפונים הפוטנציאליים לפנות אליו. התוצאה: כ-1,500 עמותות בלבד פנו כל שנה בשנתיים האחרונות לקרן העיזבונות, וזאת על אף שמדובר במקור כספי מהימן ונחוץ שביכולתו לסייע לעמותות רבות ושונות ובכך לשפר משמעותית את חיי התושבים בישראל.
הויה דלה-רוזה שמגישי הבקשות נאלצים לעבור מתחילה כבר בשלב הגדרת הקריטריונים של הוועדה. בתיאוריה, כמעט כל עמותה (אם היא בת שנתיים ועם תקציב מינימאלי של 100 אלף שקלים לשנה) יכולה לפנות ולבקש מענק מוועדת העיזבונות. בפועל, מי שרוצה להבחן כמועמד לקבלת כספים מוועדת העיזבונות נאלץ להוכיח שהוא אינו סובל מעודף או גרעון תקציבי, לחתום על כל הטפסים ולעבור עליהם שוב ושוב מאחר והוועדה פוסלת בקשות רבות על סמך "שגיאה טכנית". הקריטריונים הנוקשים הביאו לכך שמדי שנה כ-400 עמותות נפסלות מ"סיבות טכניות".
הוועדה תעשה הכל כדי לא לחלק את כספי העיזבונות שניתנו למדינה. מי שצלח את שלב הגשת הבקשה יגלה כי זהו רק הצעד הראשון של מסע בירוקראטי מתיש הנמשך כשנה, במקרה הטוב. מתוך כ- 1,500 עמותות שמגישות בקשות, רק כ-600 זוכות במענק ממוצע של כ-60 אלף שקלים.
אחת הסיבות לסרבול הבירוקראטי היא מבנה הוועדה, המנוהלת על ידי שבעה אנשי ציבור. שר המשפטים ממנה את חברי הוועדה, אשר מתבקשים להשתתף בשתיים או שלוש ישיבות בשבוע כדי להחליט מי יקבל את המענקים. משום שמדובר במאות בקשות, לכל עמותה מוקדשות דקות מעטות של דיון. באופן מצער, הזמן המועט שחברי הוועדה מקדישים לבחינת הבקשות הוא רק הסימפטום לבעיה הגדולה יותר – הקריטריונים לקבלת ההחלטה. אין דעה מקצועית המובאת לוועדה, אין מפגש וביקור במקום הפעילות המרכזי של העמותה, אין הבדל בין פניה של עמותה ארצית וגדולה לבין עמותה מקומית וקטנה. ולמעשה הכלי היחיד שניתן לחברי הוועדה על מנת לקבל החלטות הרות-גורל מבחינתן של העמותות הוא התרשמות שטחית המבוססת על השורות הבודדות שנכתבו בבקשה על הפרויקט והארגון.
כאשר אין דרך אובייקטיבית לבדוק ולמדוד האם העמותה אכן תורמת לקהילה – מגיע תורם של הלחצים והקשרים האישיים. קל להבחין ברשימת מקבלי המענקים בשנים האחרונות שהציבור הדתי זוכה במענקים רבים וארגוניו זוכים ביחס מועדף, וזאת למרות שישנן אלפי עמותות חילוניות בעלות היסטוריה מוכחת של תרומה משמעותית לקהילה.
מי בכל זאת זוכה בעשרות מיליוני השקלים שהוועדה מחלקת מדי שנה? כשליש מכספי הוועדה הם כספים ייעודיים המוקדשים לנושאים ספציפיים כגון נטיעת עצים, תמיכה באלמנות, סיוע לעיוורים ועוד. רשימת העיזבונות המיועדים חייבת על פי חוק להיות גלויה למגישי הבקשות, על מנת שיוכלו לפנות לוועדה ולבקש כסף מעיזבון מיועד. באופן טבעי, ארגון העוסק בהכשרתם ואילופם של כלבי נחייה יפנה את בקשתו לעיזבון המיועד לסיוע לעיוורים, ולא לעיזבונות הכלליים. אולם, בפועל הוועדה מציגה את רשימת העיזבונות המיועדים המלאה לציבור באיחור רב, זמן מועט לפני מועד סיום ההגשה.
נוסף לביורוקרטיה המסובכת, וועדת העיזבונות סובלת מחוסר שקיפות ומסחבת. אין אפשרות לפנות ישירות למנהל הוועדה, יוסף שפר, אשר אינו משוחח עם אף פונה. הדרך היחידה לפנות לוועדה היא מייל או פקס, עובדה היוצרת סחבת בלתי נסבלת בתשובות לפונים. כתוצאה מכך, עשרות רבות של ערעורים מוגשים לוועדה כל שנה וארגונים רבים המחכים שנה לאישור המענק נאלצים לפנות לאחד ממשרדי הממשלה ולהתחיל מסע בירוקראטי חדש ומתיש שעלול להמשך חודשים ארוכים ואף שנים. 
בעיה מהותית נוספת היא הגדרתה של הוועדה כגוף מחליט ולא כגוף המבצע. המשמעות: גם לאחר שהכסף אושר, הפונים נאלצים לכתת את רגליהם למשרד ממשלתי כזה או אחר לנסות ולקבלו. אנשי העמותות נעים הלוך ושוב בין הוועדה למשרדים, ממלאים טפסים כמו בסיפור קפקאי ובסופו של דבר ממתינים חודשים ארוכים עד שיוכלו לממש את המענק שאושר להם. התנהלותה של ועדת העיזבונות קפקאית עוד יותר לנוכח העובדה שמדינת ישראל מקבלת כל שנה עשרות מיליוני שקלים מאנשים שאין להם יורשים, או מכאלו שציוו לה את כספם. ההתנהלות הכושלת, חוסר השקיפות והסחבת בקבלת המענקים פוגעים בשירות לתורמים ובזכרם.
בהתחשב בנסיבות שתוארו, אין פלא שרק עמותות מעטות יחסית בוחרות לפנות לוועדה. גם בתקופה של מיתון וקושי לגייס תרומות מקרנות ותורמים פרטיים. כדאי מאוד שמשרד המשפטים ימנה וועדה לבדיקת התנהלות הוועדה. בינתיים יוסיף לה כוח מקצועי וישאיר בידה את שיפוט הפרויקטים וחלוקת הכסף תוך שקיפות מלאה.
כתובת המשרדים החדשים של ועדת עיזבונות הוא:
ת"ד 7220, תל אביב, 61072.
טלפון: 03-7632422 פעילות משרדי הוועדה מתקיימת בימים א-ה בשעות 16:00-8:00
ראשית, ברכות על הבלוג החדש.
פוסט מעניין וחשוב.
המשפטים האחרונים שלך/ כם ממש מצערים: "הועדה לא מתנהלת בצורה מקצועית…".
מקווים לשינוי בשנים הקרובות
שוב הנכם מדברים אודות העמותות הדתיות. ובכך מסלפים מן האמת.
א. רוב העמותות הדתיות משרתות את כלל הציבור הישראלי, כמו עמותת עזר מציון וכדו'.
ב. עמותות חילוניות הן אלו שמקבלות בד"כ את הסכומים המשמעותיים ביותר. כך שאם מדובר בקשרים כנראה שהן משומנות היטב.
מנהל וועדת העזבונות הינו אדם מיוחד המתייחס יפה מאוד לכל בקשה שמופנת אליו במייל. יש לכבד את צורת הפנייה שהאדם מעדיף.
נכון שיש מקום לשפר את הקריטריונים על פיהם מחולק הכסף על מנת שעמותות יוכלו לשפר את הבקשות.
ובנוסף יש להוסיף ערכאה גבוהה יותר לבחינת הערעורים.
בהצלחה לכל העמותות בפועלן המבורך.